"אני רוצה שתקשיב טוב: השטן נמצא בי, בתוך הגוף שלי. שום כדור לא יכול לעזור לי", כך אמרה אישה בשנות השלושים לחייה לרופאים במרכז הרפואי לבריאות הנפש 'אברבנאל', יום לפני שקפצה מחלון דירתה שבקומה הרביעית, ונותרה משותקת בצורה קשה לכל ימי חייה ועם נזק מוחי. כעת, שש שנים לאחר המקרה, הגישה האישה (באמצעות אמה, האפוטרופוסית שלה) תביעת פיצויים נגד בית החולים.
(בית חולים אברבנאל. בין הרופא למטופלת הייתה היכרות מוקדמת | צילום: קובי קואנקס)
בתביעה שהוגשה טוענת האם לאחריות המדינה למצבה של בתה, ו"לרשלנות חריגה בחומרתה" מצד הצוות הרפואי שטיפל בה בבית החולים, לשם הגיעה פעמים רבות במהלך שלוש השנים שקדמו לניסיון ההתאבדות שלה. על פי כתב התביעה, היא אובחנה במהלך השנים כבעלת הפרעת אישיות גבולית וכן כבעלת כושר שיפוט ותבונה פגומים במידה ניכרת, שעלולים לסכן אותה ואת זולתה סיכון פיזי.
עו"ד כרמי בוסתנאי טוען בתביעה כי "למרות כל נורות האזהרה ומצבה הרפואי הקשה של התובעת, הצוות המטפל מטעם הנתבעת טמן ראשו בחול, בחר שלא להפעיל את הסמכות אשר ניתנה לו לפי החוק ונמנע מלאשפז את התובעת באופן כפוי".
למחרת הפגישה הגורלית, שבה לא ניתן פתרון למצוקתה הרבה, מימשה התובעת את איומיה, קפצה מחלון ביתה שבקומה הרביעית ונותרה עם נזק מוחי קשה, משותקת בארבע גפיים, מוגדרת במצב סיעודי מלא ומוחלט וזקוקה לעזרה בכל תפקודיה, ללא צפי לשינוי במצבה.
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה, שסקר את מצבה של האישה לפני המקרה וקבע כי "אין לי ספק כי אשפוז כפוי היה יכול למנוע את המעשה האובדני".
מהמרכז הרפואי 'אברבנאל' נמסר: "נלמד את התביעה ונגיב במקומות המקובלים. אנו פועלים למען המטופלים בכל האמצעים העומדים לרשותו, וטובי אנשי המקצוע מעניקים לכל הזקוק טיפול נפשי, כולל אשפוז בעת הצורך".