1 צפייה בגלריה
ברונר (מימין) בעלי העסקים, אלקובי (בלבן) ורוית גרוס (משמאל) באיזור התעשייה. צילום: קובי קואנקס
לפני מספר חודשים הגיעו מודדים מטעם עיריית חולון לאיזור התעשייה בעיר. תחילה בעלי המלאכה הוותיקים לא התרגשו מהאורחים שנקרו למקום, אולם כשהגיעו חשבונות הארנונה התבררה גודל המכה - שטח הגבייה שעליו הם חויבו עד לאותו היום גדל, ובחלק מהמקרים אף הוכפל. "בפעם אחרונה שבדקתי עסק לא נכנס להריון, אז איך פתאום גדלה לו הבטן? ומאיפה נראה להם שאני יכול לשלם 21 אלף שקל, כשאני בקושי מסיים את החודש?", אמר השבוע אחד מבעלי העסק ברחוב. "נפתח במרד תשלומים", הבהירו בעלי עסקים נוספים, "נמאס לנו להיות הפרה החולבת של עיריית חולון".
"הקש ששבר את הגב"
למעלה מ־30 שנה פועלת 'הנגרייה שלי' ברחוב הבנאי באזור התעשייה בחולון. כילד היה ליאור אליאב מתרוצץ בין קורות העץ והעובדים וחולם להפעיל את המקום בעצמו, אך מאז שאביו העביר לו את שרביט הניהול הוא מבין שלהחזיק עסק זה לא משחק ילדים. "אנחנו עובדים כאן שלושה דורות - אבי שעדיין מגיע לעזור, אני, אשתי והבן שלי. תמיד היו לנו עליות ומורדות אבל מצב כזה אני לא זוכר. כשהביאו לי את המדידות החדשות לא ממש התייחסתי, יש לי הוראת קבע לארנונה ואני לא באמת יכול להתווכח עם מישהו על הנושא. אבל כשחשבון הארנונה הגיע הבנתי שמשהו לא טוב קורה. הסכום גדל ב־2,500 שקל ופתאום רשום שבמקום 174 מ"ר, יש לי 344 מ"ר. אני לא הזזתי שום קיר, לא עשיתי שום שינוי במקום, אז איך בדיוק השטח הוכפל?".
מה בעצם קרה?
"שינו לי את הסיווג והוסיפו קרקע תפוסה שאני בכלל לא מכיר. הבאתי מודד פרטי ומסתבר שהכניסו לי לחשבון מחסן שנמצא בקצה הרחוב ובכלל לא שייך לי, ואת המחסן שלי, שבגודל 9 מ"ר בלבד, חישבו כמחסן בגודל 36 מ"ר. הייתי המום. איך אפשר לזלזל ככה בכסף של אנשים? נאלצנו לפנות לעורך דין, כמובן שגם הוא וגם המודד גובים כסף שלא יחזור אליי, אבל אין לי ברירה. אי־אפשר יום בהיר אחד להכניס את היד לכיס שלנו".
בזמן שאליאב מתכנן כיצד להתגונן, חלק מבעלי העסקים שקיבלו את הגבייה החדשה שוקלים במלוא הרצינות לסגור את העסק.
עוזי בכר פתח עסק ל'מולטי למינציה' (דפוס דיגיטלי, ח.כ.א) ברחוב הסדנא, בשנת 1995, אבל היום לראשונה הוא מדמיין את הרגע שבו יסגור אותו. "החודש עיריית חולון הביאה אותי למצב שאני צריך להביא כסף מהבית כדי לגמור את החודש", הוא מסביר. "קיבלתי את חשבון הארנונה ונפלתי מהרגליים. זה מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל. במקום 12 אלף שקל הם רוצים יותר מ־21 אלף שקל. שטח של 532 מ"ר הפך ביום אחד ל־1,212 מ"ר, זה יותר מפי שניים.
"אני מעסיק כאן 15 עובדים מבוגרים, חלקם עברו את גיל הפנסיה. אם אני סוגר אתם יודעים כמה משפחות מאבדות את הפרנסה שלהן? מישהו בכלל חשב על זה? הרי כשהם יאלצו לחתום אבטלה או לדרוש קצבה, כי אף אחד לא יעסיק אותם בגיל 70 פלוס, זה יעלה למדינה הרבה יותר מ־21 אלף שקל. למה להביא בן אדם למצב כזה? אנחנו משלמים על פינוי זבל, שמירה, ארנונה כמו שעון שוויצרי, אז למה להתייחס אלינו כאילו אנחנו גונבים משהו? הרי המדינה מתבססת על העסקים העצמאיים".
חשבון ארנונה נוסף שתפח הוא זה של ברוך וזאנה, בעל עסק לתיקון כלי עבודה ברחוב הבנאי. במקום 3,300 שקל הוא התבקש לשלם למעלה מ־7,000 שקל, אך הוא חושש כי אין ביכולתו לשלם את הסכום. "כחולוני אני מאוכזב מהעיר שלי, לא ייתכן שהפילו את זה עלינו בלי שום הסבר או ליווי. אני משנת 1982 כאן. בחיים לא שילמתי ארנונה באיחור, מינימום כבוד זה לבוא ולהסביר לנו מה קרה. אבל כשאתה מתקשר או מגיע לעירייה אומרים לך שאין על מה להתווכח. כל אלו שיושבים בבניין העירייה לא עובדים כמוני, אני עובד כפיים, כל היום מרים משאות כבדים ושובר את הגב, אבל אין לי ברירה. לאן אני אלך אחרי 50 שנה באותו תחום? בסיווג הפכו אותי לנכס משולב של תעשייה ומסחר כאילו אני טייקון. אני בסך הכל עסק קטן שמנסה לשרוד".
"אין בזה היגיון"
אז מדוע וכיצד הצליחה עיריית חולון להגדיל את חשבונות הארנונה של בעלי העסקים? על פי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסף אלקובי, מדובר בשיטת מדידה חדשה בשילוב שינוי סיווג שגורמת לניפוח החשבונות. "מטר אחד לא זז בעסקים בחולון", הוא טוען, "אף אחד לא התקין פרגולה ולא הזיז קיר. הכל נשאר אותו הדבר. גם העסקים המשיכו לפעול כמו תמיד ולא שינו את הפעילות שלהם. ההבדל היחיד הוא שעיריית חולון קבעה נתונים חדשים ולמעשה עושקת את בעלי העסקים בעיר.
"פתאום בעל עסק בקומת קרקע משלם על הגג ובעל עסק בקומה שלישית משלם על מחסן בקצה השני של הרחוב", ממשיך אלקובי. "אין בזה היגיון. בזמן שיוקר המחיה מטורף יושבים להם בעירייה וחושבים איך אפשר לחלוב עוד קצת את בעלי העסקים. אף אחד לא יעמוד בזה, את רואה את האנשים האלו, אין להם סיכוי לשרוד כלכלית אם ביום אחד מוכפל חשבון הארנונה שלהם. הרי העלות הזאת תתגלגל לכיס של הלקוח וכשהוא יחליט לא לשלם ובצדק, העסק יקרוס. הם מנצלים את העובדה שמדובר בקהל שבוי, כי נגר או מוסך לא יכולים לפתוח עסק בקניון או על רחוב ראשי, אלא רק באיזור תעשייה".
אז מה עושים?
"אנחנו לא נוותר להם. אני מודיע בכל הרצינות - נפתח במרד מיסים על החלק הנוסף, אנחנו לא נשלם את זה. כבר עכשיו רבים מבעלי העסקים בחולון ביטלו את הוראת הקבע שלהם ודרשו לשלם רק את הסכום הקבוע וזאת רק ההתחלה. נגמרו הימים שבעלי העסקים היו הכספומט של הרשויות המקומיות. אתם חושבים שאתם יכולים לשרוד בלי העצמאיים? בבקשה. אנחנו לא שק האיגרוף של אף אחד".
לאחרונה פנה רכז הענפים בהתאחדות, עדי ברונר, לעיריית חולון בבקשה להיפגש עם נציגי העירייה ולנסות לפתור את הסוגיה, "אך עד לרגע זה לא קיבל מענה. אחרי שהגיעו כל כך הרבה תלונות מעסקים בחולון הבנו שיש כאן בעיה רצינית, אך לצערי הם מסרבים להיפגש איתנו. בחולון יש תנופה אדירה של תעשייה וחבל שדלתות העירייה חסומות בפני בעלי עסקים".
העירייה: "מטרת הסקר - גביית מס אמת"
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "בהתאם לנוהלי משרד הפנים, מבצעות הרשויות המקומיות מעת לעת סקר שטחים ושימושים לצורכי הטלת ארנונה כללית בתחומן ובהתאם לכך עיריית חולון מבצעת סקר נכסים כולל באיזור התעשייה.
"סקר הנכסים מיועד לבדוק התאמה בין נתוני הנכסים בפועל לבין שומות הארנונה שנקבעו להם בפנקסי העירייה, וזאת לשם גביית מס אמת.
"בסקר מבוצעות מדידות שטחים וכן נבדק אם הסיווג הקיים בארנונה תואם לפעילות העסק. בחלק מהמקרים נמצא כי השטח שבו מחויב העסק אינו תואם את השטח בפועל, כאשר הפרשים יכולים לנבוע מכמה גורמים: איחודי שטחים, פיצולים, בנייה שלא בהיתר, סככות ללא היתר, תוספת שטחים שלא דווחה, בניית גלריות שלא דווחו, חיוב שגוי במערכת וכו'. בסקר הנכסים נמדדים מתחמים שלמים כולל שטחים המשרתים את כלל המחזיקים במתחם. בנוסף, לעתים נמצא כי סיווג העסק אינו תואם הפעילות העכשווית בעסק כאשר שינוי סיווג יכול לקרות מכמה סיבות: שינוי מחזיק ללא הודעה, שינוי אופי הפעילות (יצרן שהפך ליבואן, למשל), תוספת פעילות לעסק (למשל - שהיה כולו תעשייה ונוסף אולם תצוגה), מכירות ישירות ללקוח וכו'. סיווג העסק נעשה בהתאם לצו הארנונה וכן בהתאם לפסיקות בתי המשפט בנושא הארנונה.
"באם נמצאו תוספת שטח או שינוי סיווג, העירייה מחייבת את המחזיקים מרגע הוצאת הודעת השומה ולא בחיוב רטרואקטיבי, למעט במקרים חריגים.
"יצוין כי החוק מאפשר לכל מחזיק להגיש השגה למנהל הארנונה נגד הודעת השומה המתקבלת לגבי הנכס בו הוא מחזיק, שם הוא יכול לטעון את כל טענותיו נגד השומה שהוטלה על הנכס.
"בנוסף, על החלטת מנהל הארנונה בהשגה ניתן להגיש ערר לוועדת הערר על הארנונה ולאחר מכן לבית המשפט".
ברונר (מימין) בעלי העסקים, אלקובי (בלבן) ורוית גרוס (משמאל) באיזור התעשייה. "דלתות העירייה חסומות"
