הסיפור המרכזי: ה-MVP של הליגה עזב (קורי וולדן), גם המאמן שהפך לכל כך מזוהה עם המועדון נפרד (דן שמיר), ישראלי ותיק הצטרף (יוגב אוחיון), וזה עוד לפני שדיברנו על יתר השינויים הרבים. מתיחת פנים, עדכון גרסה, תקראו לזה איך שאתם רוצים: הפועל חולון היא לא אותה קבוצה מהעונה החולפת.
טוב או רע? את זה יידעו בהיכל טוטו רק בהמשך, אבל המבחן הרשמי הראשון של שרון דרוקר על הקווים של הצהובים-סגולים יהיה כבר מחר (שני) בהיכל קבוצת שלמה, כשחולון תפתח את הופעותיה ברבע גמר גביע ווינר.
ספתח מעניין לקראת פתיחת העונה כשהקבוצות עדיין חלודות ומנסות למצוא את הדרך שלהן, בטח חולון שהיא קבוצה חדשה לגמרי כמעט.
בעל הבית החדש (1): דרוקר מגיע להיכל טוטו לראשונה בקריירה ועם רצון גדול להצליח. אחרי השנתיים הנהדרות בהפועל אילת, המאמן בן ה-52 היה האופציה הראשונה ויש שיגידו היחידה שהנהלת חולון רצתה לראות על הקווים. אשתקד עם שלושה זרים הוא הוביל את אילת לפיינל-פור והיה רחוק סל מהדחת מכבי ת"א כבר בחצי הגמר.
בניגוד לשמיר, דרוקר הרבה יותר "סחבק" וקליל. איש שהתחבר מיד לאוהדים ולהנהלה. גם מבחינה תקשורתית, הוא אחד שאוהב לדבר ולא חושש לספק הצהרות או לנתח את הסגל שבנה. "בישראל כולם מכירים את כולם", הוא מסביר. "אני מכיר את האנשים בחולון וזה מעצים את האתגר".
המאמן בנה סגל בצלמו ובדמותו. זר חמישי הובא לא מזמן (ג'יילן ג'ונסון), אבל דרוקר, למרות ביטול החוק הרוסי, בונה על הישראלים. בארבעת משחקי ההכנה שקיימה הקבוצה (הפסדים לגלבוע/גליל והפועל ב"ש וניצחונות נגד מכבי חיפה והפועל אילת), הוא פתח לא פעם עם שני ישראלים בחמישייה (יוגב אוחיון, עמית שמחון וטי.ג'יי קליין ברוטציה).
בעל הבית החדש (2): המספרים היבשים במשחקי ההכנה לא מראים זאת, אבל בהפועל חולון מרוצים מאוד מיוגב אוחיון. הרכז בן ה-32, שהגיע אחרי שנתיים בהפועל ירושלים, הוא אחד משני מובילי כדור טבעיים בלבד בקבוצה (יחד עם מרקוס פוסטר), ולאורך העונה ולאור העבר רוויי הפציעות שלו, יהיה מעניין לראות כיצד יגיב לדקות הרבות שהוא צפוי לקבל בשתי המסגרות בהן תשחק חולון (ליגת העל וליגת האלופות).
אוחיון לא אמור לקלוע 20 נקודות בערב, אבל כן לנהל את המשחק של הצהובים-סגולים, למצוא את מלאכי ריצ'ארדסון, שמחון ואחרים לזריקות פנויות, וגם להכניס כדורים ללטביוס וויליאמס ולקליין באיזור הצבע. דרוקר בונה מאוד על יכולות ההגנה של אוחיון, שהוכיח בעבר כי הוא יכול לשמור על שחקנים איכותיים.
פירוק והרכבה: השלד הישראלי נותר כמעט במלואו (שמחון, קליין, גיא פניני ושלומי הרוש שממשיכים לעונה נוספת), השאלה הגדולה תהיה לגבי הזרים. כשאחד מצטרף יש סימן שאלה גדול, אז מה נגיד על חמישה בקיץ אחד?
מרקוס פוסטר הוא המחליף של קורי וולדן בעמדת הרכז, ונחשב לשחקן סופר-מוכשר. לא עם משחק הגנה משובח כמו של האיש ותספורת הסברס, אבל לא רחוק ממנו. ריצ'רדסון ישחק כקלעי, ראיין תומפסון וג'ונסון בעמדות הפורוורד ו-וויליאמס כסנטר. השאלה הגדולה היא האם לא היה צריך להביא רכז זר נוסף לצד פוסטר, בטח כשאוחיון די פציע.
סוגייה מעניינת נוספת היא האם גיא פניני יחזור היישר לחמישייה אחרי שיחלים מהפציעה (ההערכה כי יהיה כשיר כבר בנובמבר)? ואם יעלה מהספסל, יקבל זאת בהבנה?
המלאכי של חולון: בכל קיץ יש בהפועל חולון באזז סביב אחד מהשחקנים הזרים החדשים. אם בעונה הקודמת זה היה דקוואן ג'ונס, שבסוף התברר כסוג של פלופ, הפעם זה ללא ספק מלאכי ריצ'רדסון.
לפחות לפי משחקי ההכנה, נראה כי הדבר האחרון שאפשר להגיד על הגארד האמריקאי זה שהוא פלופ. 18 נקודות נגד מכבי חיפה, 14 מול באר שבע ו-21 נגד אילת. כבר עכשיו ניתן להבין שהוא אמור להיות ספק הנקודות המרכזי של הקבוצה. בינתיים ריצ'רדסון לא ממש תורם באספקטים אחרים במשחק, ואחד המבחנים של דרוקר יהיה לגרום לו לעשות דברים נוספים חוץ מלהשחיל את הכדור לטבעת.
סימן שאלה: לטביוס וויליאמס לא קלע נקודה לרפואה במשחק ההפסד 85:72 להפועל ב"ש בשבוע שעבר בטורניר ההכנה באילת ולא נראה מוכן לעונה. קצת מפתיע, כי הסנטר אמור להיות אחד מהעוגנים של דרוקר, בעמדה מספר 5 החשובה.
האוהדים כבר מאבדים את הסבלנות לגביו, אבל בחולון מעניקים לזר החדש קרדיט. בינתיים לפחות. ולא סתם. האמריקני נחשב לשחקן מנוסה מאוד באירופה, ושיחק במשך רוב הקריירה בליגה הספרדית החזקה. כמו כן, יש לו ברזומה 41 משחקי יורוליג.
סימן השאלה סביב וויליאמס נוגע בעיקר למצבו הפיזי: הוא החמיץ כמעט את כל עונת 2017/18 בוולנסיה בגלל פציעה, ולמעשה פתח את העונה רק במארס 2018. במשחקי ההכנה בחולון הוא לא סבל מכאבים או בעיות ברכיים, אבל העבר הבעייתי שלו מעורר מחשבה ואולי אפילו מקור לדאגה.