תושבת חדרה החליטה לתבוע את רכבת ישראל בטענה כי מרווח בין הרכבת לרציף גרם לפציעתה, בעת שעלתה על קרון הרכבת בשנה שעברה. סכום התביעה הוגדר כ"אינו ניתן להערכה" אך לפי פירוט הנזק, מינימום הפיצוי אותו דורשת הנוסעת מרכבת ישראל עומד על 154 אלף שקלים.
על פי כתב התביעה, במהלך 2016 הגיעה הנוסעת עם אופניים אל הרציף בתחנת חולון. בעת הגעת הרכבת לתחנה ניסתה לעלות על קרון המיועד לאופניים אך אז, נפלה למרווח הקיים בין הקרון לבין שפת התחנה.
האירוע גרם לה, על פי התיאור, לכאבים עזים ברגלה שאף דיממה באותה העת מהמכה שחטפה בנפילה. בעזרת אנשים שהיו בסמוך, הצליחה לעלות לקרון. בתחנת ת"א השלום, ירדה מהרכבת על מנת לקבל טיפול רפואי ראשוני מאנשי התחנה.
מנהל תחנת הרכבת והאחראי במקום סייעו לה במתן עזרה ראשונה ואף ניקה את הפצע. למרות האמור, עקב הכאבים, לא הצליחה הנוסעת להמשיך בנסיעה ונותרה בתחנת "השלום" כשעה ארוכה אחר כך.
על פי הנוסעת, הנפיחות ברגלה לא ירדה גם שלושה שבועות לאחר המקרה, תקופה שכלל פעמיים ביקור אצל אורטופד שאיבחן הגבלת תנועה בקרסול. לאחר תקופה של בדיקות וטיפולים, אובחן כי הנוסעת סובלת מהגבלה משמעותית במאמץ פיזי, עמידה ממשוכת והליכה. "אין ספק שבעקבות התאונה ובגינה הפכה מאדם בריא לאדם הסובל מתופעות שונות".
כאמור, תבעה הנוסעת בעקבות המקרה את רכבת ישראל וחברת הביטוח הפניקס בסכום של 154 אלף שקלים ויותר, לשיקול בית המשפט וזאת בגין הפסדי השתכרות, עזרת הזולת בעבר, הוצאות רפואיות והסעות מיוחדות ומוניות.
בכתב ההגנה מטעם הרכבת וחברת הביטוח, הכחישו באי כוחם את רוב הסעיפים בכתב התביעה. בכתב ההגנה נכתב כי הרכבת וחברת הביטוח שומרות לעצמן את הזכות להגיש בקשה למינוי מומחה ללא קשר לתאונה נשואת התביעה לקביעת נכותה. כמו כן צוין כי "מוכחש הקשר הסיבתי שבין תלונת התובעת והממצאים הרפואיים לבין התאונה בה לא נפגעה התובעת כלל". עוד צוין כי "הנזקים מוגזמים ומופרזים ואין להם כל אחיזה במציאות ו/או דין".
התביעה נידונה בימים אלה בבית המשפט בחדרה.
