נעמה גמליאל משכונת אגרובנק בחולון היא אם לארבעה ילדים שעובדת בתחום הבנקאות. עד לפני חודש וחצי לא הכירה את תחום החקלאות, אבל מרגע שנתקלה בהודעה אקראית על בעל חממות פרחים שנתקע עם סחורה, הנושא הפך למרכז חייה.
נעמה מחולון קונה סחורה מחקלאיםנעמה מחולון קונה סחורה מחקלאים
נעמה מחולון קונה סחורה מחקלאים
(צילום: קובי קואנקס)
"פרסמתי את ההודעה שלו ואחרי שקניתי ממנו פרחים נחשפתי לחקלאים נוספים שנתקעו עם סחורה וזקוקים לעזרה. יחד עם השותף שלי, אביב מלמד, פתחנו קבוצות וואטסאפ ומאות אנשים הצטרפו. אחת לכמה זמן נפתחת קבוצה נוספת, כי אנשים ממש מתעניינים ונרתמים. הכל נעשה בהתנדבות, וכבר חודש וחצי זה עובד מצוין. ההיענות מדהימה, כולם מצייתים להנחיות, באים עם מסיכות ומקפידים לא להתקהל. אנחנו משתדלים שכל ספק שיגיע יפגוש כמות מכובדת של רוכשים".
"הקונים והחקלאים הפכו לסוג של משפחה, כולנו נקשרנו אחד לשני בימי הקורונה וכשאת שומעת את הסיפורים את לא מסוגלת לומר לא"
בעיצומם של ימי הקורונה גמליאל קבעה עם הספקים בגינת השומר. בכל יום הגיע חקלאי עם סחורה מוכנה למכירה עבור תושבים שעודכנו מראש וערכו דרכה הזמנות. בימים האחרונים היא שבה לעבודתה וילדיה חזרו למסגרות החינוך, אבל גמליאל מודה שקשה לה להרפות. "ברור שזה מאתגר", היא אומרת.
"אתמול הייתי עם ספקים עד מאוחר בלילה ובין העבודה לילדים זה לא פשוט. הקונים והחקלאים הפכו לסוג של משפחה, כולנו נקשרנו אחד לשני בימי הקורונה וכשאת שומעת את הסיפורים ואיך אנשים שעבדו קשה לא מצליחים להתפרנס מפרי עמלם את לא מסוגלת לומר לא. צמצמנו את הימים אבל אנחנו ממשיכים. כשאני פוגשת את הספקים אני לא הולכת עד שהם לא מוכרים הכל, עוזרת להם באריזה ובמכירה ומנסה לסייע ככל יכולתי. לצערי יש גם אנשים שמזמינים ולא באים לקחת את הסחורה, וזה חבל, כי מדובר בחקלאים שמגיעים מרחוק והם מלאי תקווה להתפרנס ולקבל מחיר הוגן עבור הסחורה שלהם".