בימים בהם הציבור נדרש להישאר בבית יש כאלו שלוקחים את ההנחיות צעד נוסף ומקפידים שגם אלו שמקיפים אותם יישארו בבידוד ולא יפרו את תקנות בריאות העם. "אם אני רואה חבורת נערים אני מיד מתעדת ומדווחת", אומרת השבוע ר', "כל עוד הם ימשיכו לזלזל בהנחיות כולנו נשאר כלואים".
נקודת ביקורת של המשטרה בחוף בת ים נקודת ביקורת של המשטרה בחוף בת ים
נקודת ביקורת של המשטרה בחוף בת ים
(צילום: קובי קואנקס)
ביום שלישי השבוע החמיר משרד הבריאות עוד יותר את הסגר שאוסר על תושבים לצאת מביתם, פרט לאלה המוגדרים עובדים חיוניים. ר' היא אם לשלושה משכונת פנחס איילון בחולון, ומחלון ביתה היא רואה את המרכז השכונתי, ולמרות שמרבית החנויות בו סגורות היא עדיין מאתרת נערים שמנצלים את השטח הריק למפגשים ולעתים להחלקה בקורקינט וסקייטבורד. "בכל פעם שאני רואה משהו חשוד אני מדווחת, בעיקר אם זה ילדים".
אולי הם בדרך לפעילות חיונית?
"שלושה ילדים על קורקינטים לא עושים שום דבר חיוני. ואם ההורים שלהם חושבים שזה סביר לשלוח ילד בן 13 להביא תרופות או מזון עם חברים אז שיסבירו את זה למשטרה. אני בחל"ת, סגורה בבית, ובעלי, עצמאי בתחום השיפוצים, כמעט שלא עובד. וכל זה ימשיך כל עוד אנשים ימשיכו לצפצף על הנחיות משרד הבריאות. אז אולי אני 'מלשנית', אבל מבחינתי זאת ערבות הדדית".
גם ב' מתגורר ברחוב סמוך לרחוב גוש חלב בחולון, ומדווח על שכנים אותם הוא מכיר. "הודעתי להם שבפעם הבאה אני מדווח, אין לי בושה בדברים כאלה, והם הבטיחו שזה חד־פעמי".
אתה רואה שיפור עם הזמן או שחוסר המשמעת נמשך?
"הכמות ירדה משמעותית אבל קבוצות של בני נוער עוד עוברות. פעם אחת לפחות צילמתי והעברתי דיווח. זה לא נעים, אני לא שוטר, אבל אני בקבוצת סיכון, גם מעל גיל 60, גם עם בעיות לב וגם בעבר עישנתי. אני סגור בבית ולא רואה את הנכדים, וכל עוד הם ימשיכו לזלזל במצב אני אשאר אסיר בביתי, אז אין לי בושה לדווח על מי שכולא אותי בבית".