קצת קשה לפספס את קבוצת הצעירות הגבוהות והמרשימות, כשהן יוצאות לסיבוב התאווררות ברחבי חולון. גם סדרת האימונים שלהן ב"היכל הטוטו" הפכה לאטרקציה עבור מבקרים שבאים לספוג מעט אבק כוכבים.
המתעמלות בדירההמתעמלות בדירה
המתעמלות בדירה
(צילום: קובי קואנקס)
נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל, הפכה באחרונה את חולון לבית שלה, תרתי משמע, בדמות דירה ייחודית שעוצבה עבור הבנות בסמוך לאולם העירוני. כל זאת, במסגרת ההכנות לרגע הגדול של כל ספורטאי בעולם - אולימפידת טוקיו 2021.
"האמת, אני לא ממש מכירה את העיר, אלא רק את הדרך מהאולם לדירה שלנו", אומרת חברת הנבחרת, קארין וקסמן (18) מאשדוד. "אין לנו הרבה זמן להסתובב כאן אבל זה נכון שכשכולנו הולכות יחד אנחנו מצליחות למשוך תשומת לב. אין לנו הרבה זמן פנוי, כשמדי פעם יש יום חופשי אנחנו מנסות לנצל אותו לבילוי עם המשפחה, החברים ואולי קצת ים. אבל לא לשינה, כי זמן פנוי זה מצרך נדיר".

"שומרות על עצמנו"

חברות הנבחרת הן קארין וקסמן, אופיר דיין, נטלי רייץ, ליזי אלעד, שי בן רובי, בר שפוצניקוב, יוליאנה טלגין ויאנה קרמרנקו. יש להן שגרת אימונים קבועה שמתחילה בתשע בבוקר ומסתיימת בעשר בערב. הן מתחילות בריצה, עוברות לאימונים על מכשיר אחד, כושר וחיזוק הגוף, שוב חימום, ואימון על אחד מהתרגילים לאולימפיאדה. אחר כך יש גם קצת בלט, אימון על מכשיר נוסף ועוד קצת כושר לסיום. בין לבין יש הפסקה של שעה וארוחות שמותאמות לתפריט קפדני, ומוכנות עבורן באדיבות המאמנות ובראשן המאמנת המיתולוגית אירה ויגדורצ'יק.
"אנחנו אוכלות בעיקר ירקות וחלבונים", אומרת אופיר דיין (20) מראשון לציון. "את האוכל לרוב מכינים לנו - סלטים עם דגים, ביצים או חזה עוף. בבוקר אנחנו אוכלות יוגורט או קוטג'. אנחנו נשקלות פעמיים ביום, בוקר וערב, ואין מקום לפיתויים. זה לא שווה את הסיכון כי אנחנו חייבות לשמור על עצמנו".
יש מקום לרגעי שבר?
"ברור. האימונים קשים ולפעמים כמו כל ספורטאי יש רגעי שבירה אבל הרעיון הוא לדעת לאסוף את עצמך. בהתעמלות האמנותית, אפילו יותר מבכל ענף ספורט אחר, יש המון מהפן המנטאלי. האימונים מאוד ארוכים וקפדניים, אבל אני מחכה לרגע הזה ארבע שנים. אני משרתת בצבא במעמד של ספורטאית מצטיינת וברור שלפעמים בא לי חופש אבל הזמן הארוך ביותר שלא התאמנו היה אחרי אליפות העולם. היינו צריכות להגיע לאחד משמונת המקומות הראשונים כדי להיכנס לאולימפיאדה, הגענו לשישי ואחר כך יצאנו לחופש של שבועיים. זה היה חופש שכולנו היינו צריכות, המתעמלות והמאמנות, תחרות זה דבר מאוד קשה".
המתעמלות עם ויגדורצ'יקהמתעמלות עם ויגדורצ'יק
המתעמלות עם ויגדורצ'יק
(צילום באדיבות איגוד ההתעמלות האמנותית)
למרות זאת כשהן נשאלות מה הן הכי אוהבות בספורט בו הן עוסקות, כולן עונות את אותה תשובה - לנצח. "יש תחושה מדהימה של 'היי' אחרי שאת מצליחה לעשות תרגיל טוב ועומדת על הפודיום", אומרת וקסמן, "מדובר בתחום עם הרבה הקרבה. אני הפסקתי ללכת לבית הספר בכיתה ט' כדי להתמקד באימונים, פשוט לא היה לי זמן, אבל זה מחיר שאני מוכנה לשלם. בעתיד אשלים בגרויות ואלמד. עכשיו אני מכוונת לאולימפיאדה".

מקלחת ולמיטה

פציעה אחת והכל יכול לרדת לטמיון.
"זה נכון. יש המון אתגרים, ואין ספורטאי שלא נפצע בדרך, במיוחד בהתעמלות אמנותית, אבל אנחנו מתמודדות עם זה ולא מאפשרות לפחד למנוע מאיתנו לעשות תרגיל טוב. ברגע שיש לך את כל מעטפת התמיכה אז יותר קל לך להשקיע".
איך אתן מסתדרות בדירה בחולון?
שי בן רובי (18) מתל אביב, שאחרי האולימפיאדה תתגייס לצבא כספורטאית מצטיינת: "אנחנו ממש אוהבות אותה. כולנו הכרנו לפני כן, אנחנו יחד כבר שלוש שנים והיו לנו הרבה מחנות אימונים ותחרויות בחו"ל במהלכן ישנו יחד, אז אנחנו רגילות להיות צמודות אחת לשנייה לאורך זמן".
דיין: "מעולם לא גרתי מחוץ לבית של ההורים, פתאום אני צריכה לדאוג לכל מיני דברים, אבל מתרגלים להכל. אני מפונקת וחששתי שלא נוכל לסבול אחת את השנייה אבל זה מגניב כי אנחנו מאוד נהנות יחד. הכרתי בבנות צדדים שלא הכרתי לפני. אין דיסטנס, כולנו ממש משפחה, לא בחרנו אחת את השנייה אבל טוב לנו יחד".
וקסמן: "אנחנו רגילות אחת לשנייה, כי מכירות כבר הרבה שנים. וכשאנחנו מגיעות לדירה אחרי 12 שעות אימון, אנחנו רק רוצות מקלחת ולמיטה. אין לנו אפילו כוח לטלוויזיה".
אתן חוששות שהאולימפיאדה תתבטל שוב בגלל הקורונה?
דיין: "ברור. יש לנו תקווה שעד התחרות המצב יהיה טוב יותר. בכל מקרה אנחנו מתאמנות בכל הכוח ומנצלות כל רגע. עבורי זה הסיכוי האחרון לאולימפיאדה כי אם היא תתבטל, באולימפיאדה הבאה אני אהיה בת 24, ובמונחים שלנו זה כבר רגל אחת בקבר. בכל מקרה אנחנו מעדיפות להתמודד באולימפיאדה ללא קהל מאשר לסבול מדחייה נוספת. המטרה היא בכל מקרה - מדליית הזהב".