השבוע חל היום הבינלאומי ללא עישון אך עבור לא מעט אנשים מדובר ביום ניצחון של ממש. אודליה זינגר מחולון (57), נשואה, אם ל-3 ילדים וסבתא ל 3 נכדים, היא מזכירה למקצועות הבריאות בקופת חולים מכבי ובשנים האחרונות החלה להנחות סדנאות לגמילה מעישון, בחירה שכלל איננה מקרית.
"התחלתי לעשן בגיל 15, גדלתי בבית של מעשנים אז לא הייתה לי בעיה להשיג את הסיגריה הראשונה בלי שיתפסו אותי. במשך שנים עישנתי בין 10 ל-15 סיגריות ביום. מעולם לא ניסיתי להפסיק כי אהבתי לעשן וגם בן זוגי עישן, הילדים ראו בזה שגרת חיים, אז גם לא היה מי שילחץ עלי להפסיק".
איך בכל זאת נפרדת מהניקוטין?
"כשמעשנים כל כך הרבה שנים זה כמובן פוגע בבריאות. יש לי אסטמה ואובנתי כחולה במחלת ריאות כרונית עקב נזקי עישון, אבל המשכתי לעשן כי למרות שכולם מכירים את הסכנות מעשנים מתעלמים מהן. יום אחד חטפתי דלקת ריאות מאוד קשה, עלה לי החום והלכתי לרופא לקבל תרופות לאינהלציה, כמו תמיד, אבל רגע לפני שהפעלתי אותה עישנתי עוד סגריה. ככה זה מעשנים, כל מצב זה קודם כל 'סיגריה אחרונה', העישון משתלב בכל סיטואציה".
אך במקרה הזה, זאת אכן הייתה סיגריה אחרונה, זינגר נחנקה והתקשתה לנשום ובאותו רגע כיבתה את הסיגריה ולא הדליקה אותה שוב לעולם. "במשך שנים אמרתי שאני בהפסקה כי פחדתי להצהיר שנגמלתי. היום אני לא זוכרת את עצמי מעשנת, לכן כשהגיעה ההזדמנות דרך מכבי לצאת לקורס הנחיית סדנאות ידעתי שזה הכיוון שלי. הסדנאות שלנו מאוד מסודרות, מאות אנשים השתתפו ויש המון סיפורי הצלחה".
תני טיפ למי שחולם להיגמל.
"קודם כל, לבוא לסדנה כי זה מכניס אותך למסגרת. כדי להפסיק חייבים לשבור הרגלים כי הסיגריה היא חלק מהשגרה של המעשן, בכל פעם שבא לכם סיגריה תדחו אותה בכמה דקות, תפסיקו לעשן בפקקים, תפרידו בין הסיגריה לקפה וכשסיימתם ארוחה לכו צחצוח שיניים ואם בכל זאת בא לכם לעשן תעשו את זה במקום אחר, זה הכל עניין של שבירת הרגלים.
"יש לנו נגמלים שעדיין שומרים על קשר אחרי שנים, דווקא היום בימי הקורונה חידשתי קשר עם הרבה נגמלים כי זאת תקופה קשה, כולם בסטרס ובבית, אבל במקביל יש יותר מודעות לכמה מעשנים נמצאים בקבוצת סיכון לקורונה ומחלות נוספות ולכן אנשים מבינים כמה זה מזיק להם".
