לפני כחודש התעורר אסף כהן מבת ים לצלילי השעון המעורר, "שמתי אותו על 'סנוז' בשש וחצי והמשכתי לישון עוד קצת", הוא מספר, ודבר לא הכין אותו למה שקרה חצי שעה לאחר מכן. "התעוררתי בשבע בבוקר עם קוצר נשימה וכאבים בבטן העליונה ובגב. לא הבנתי מה קורה". כהן ובת זוגו לוטוס יצאו מיד למרפאת 'מכבי', סניף כצנלסון, שנמצאת בסמוך לביתם. את מה שקרה במרפאה הוא וכל הנוכחים לא ישכחו כל כך מהר.
"הגענו תוך חמש דקות לשם, אני זוכר את זה במקטעים", משחזר כהן, "בת זוגי די סחבה אותי, לבד לא הייתי מצליח ללכת. הגענו לשם עם החלוק של המקלחת, בלי להתלבש וכאלה. והאחיות בדקו אותי ואחרי כמה זמן הרופא הגיע ועשה בדיקות".
הרופא שהגיע הוא ד"ר בירגר, המשמש רופא משפחה במרפאה. "יש לנו תורים רגילים אבל לעיתים אנשים מתרסקים במרפאה וחייבים לדאוג להם. התקשרו מהאחיות ואמרו שיש בחור בן 29, שקשה לו לנשום ויש לו כאבים בחזה. כשרופא שומע את זה הוא לא נלחץ כי נדיר שיש מצב מסוכן בגיל כזה. אחרי שתי דקות הן התקשרו שוב ואז הבנתי שעלי לבוא מיד".
ומה קרה אז?
"באתי וראיתי בחור שנראה אפור. היה לו מבט שהוא רואה את המוות בעיניים, ואתה לא מיד תופס את המצב. הוא התקשה לשכב והיה רכון קדימה. האזנתי לריאות והבחנתי שאני לא שומע כניסת אוויר בריאה אחת ובשנייה כניסת האוויר מופחתת. חזרתי על הבדיקה שוב והתוצאה הייתה זהה. הבנתי די מהר מה יש לו, ומדובר באבחנה יחסית נדירה - חזה אוויר בלחץ. הוא הרגיש שהוא הולך למות. לפעמים ההרגשה מחוברת למציאות ולפעמים לא, ופה היא היתה מחוברת. הוא היה בסכנת חיים מיידית".
מה זאת אומר 'חזה אוויר בלחץ'?
"זה אומר שיש אוויר בחלל החזה אבל מחוץ לריאה, והוא גורם לקריסת הריאה. הריאה הימנית קרסה לחלוטין והשמאלית היתה במצב לא טוב. האוויר גם מפריע לזרימת הדם בחזרה ללב. הסיבה שהאבחנה נדירה היא שמדובר בתופעה שמתרחשת במצב טראומה, נדיר שזה קורה באופן ספונטני".
ואיך מקרה כזה מטופל?
"הכרתי לדרך לטפל בבעיה, שלמדתי אותה מרופא צבאי, אבל הזמנתי ניידת טיפול נמרץ כי טיפולים כאלה צריך לבצע בבית חולים. אבל אף ניידת טיפול נמרץ לא היתה פנויה, אז החלטתי שאני עושה את זה במקום. לקחנו אותו מהר לבצע צילום".
בינתיים, בת זוגו הצביעה על מראה מוזר בבטן שלו. "הצילום הראה שהריאה הימנית לא מנופחת בכלל והריאה השמאלית בגודל מינימלי כי הלב מעך אותה". בעקבות הצילום התקבלה ההחלטה: לבצע לכהן ניקוז בבית החזה. "חיפשתי את המחט הכי גדולה", משחזר ד"ר בירגר, "ותקעתי לו אותה בבית חזה ימני. כשהמחט נכנסה יצא מלא אוויר כמו מבלון, וזה היה פשוט מדהים, אתה רואה את הצבע חוזר לו לפנים תוך דקה שתיים, פשוט ראו שהוא מרגיש יותר טוב".
ד"ר בירגר: "כשהמחט נכנסה יצא מלא אוויר כמו מבלון. זה היה מדהים. הצבע חוזר לו לפנים"
"כבר הגעתי למצב שחשבתי שאני הולך למות", אומר השבוע כהן, "הרגשתי שאני מחזיק את עצמי לא להתעלף, וברגע שכל האוויר יצא התחלתי לצחוק, האמבולנס הגיע והייתי בסדר. נכנסתי לחדר טראומה והתקינו לי נקז צד, החליטו לנתח אותי ולחתוך את הבועיות האלה. זה נפל עלי לגמרי בהפתעה, בלי שום סימני אזהרה".
אסף בעצמו היה חובש בצבא, תוך כדי הטיפול ולמרות הבלבול הגדול, הוא הבין מה למעשה קורה לו. "לא היה אכפת לי מה יעשו לי, העיקר שזה יעבור, הייתי מאוד חסר אונים".
לאחר המקרה החליט אסף שד"ר בירגר יהיה רופא המשפחה שלו. "גם בגלל המקרה", הוא מסביר, "וגם בגלל החיבור. אני מאוד מעריך את זה, עד עכשיו אני מגיע לביקורות אצל האחיות והן מאוד דואגות לי. כולם מכירים את המקרה ושמחים לראות שהכל הסתדר".
"תיארתי לעצמי שזה יכול לקרות כשאני במילואים אבל לא בקופת חולים, לא הייתי מדמיין", אומר ד"ר בירגר, "אנשים מגיעים עם התקפי לב ולפעמים זה מגיע להחייאות, אבל זה נדיר. מה שמצחיק הוא שבאותו רגע הייתי מאוד רציונלי וקר רוח, היו לי הרבה מטופלים שחיכו בחוץ. רק אחר כך, בסוף היום, עיכלתי מה קרה".
