אֶרֶץ--מִמֶּנָּה יֵצֵא-לָחֶם; וְתַחְתֶּיהָ, נֶהְפַּךְ כְּמוֹ-אֵשׁ.
ו מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ; וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. איוב כ"ח
אין תיאור טוב יותר לאי מדגסקר מהפסוק הזה אשר מופיע בספר איוב. עושר הארץ הינו בלתי נתפס, נוכח העוני הנורא שבו מצויים תושבי האי. גם ללא עליבותם של התושבים שהינו קשה, עושרו של האי מהגדולים בעולם, זה הביולוגי וגם מחצביו.
מדגסקר – עולם החי והצומח
ניתוקו של האי מאפריקה לפני כמאה ושישים מיליון שנה במהלך תנועת טקטוניקת הלוחות, והגעתו המאוחרת של האדם (לפני כאלף וחמש מאות שנה בערך), אפשרה התפתחות של מינים ללא הפרעה. לא האדם ולא החיות הגדולות של אפריקה השפיעו על מה שקורה כאן על האי, וכך התפתח לו כאן עולם של מינים שאין דומה להם בשום מקום אחר, לא בממלכת החי ולא בעולם הצומח. זיקיות, למורים, צמחים טורפים, מיני עופות ועוד. את כל אלו נוכל לראות במסגרת טיול מאורגן במדגסקר.
חלק מהמגוון העצום הקיים על האי נובע מהעובדה שעל האי קיימים לפחות ארבעה אזורי אקלים שונים אלו מאלו באופן קיצוני. יערות הגשם אשר על ההר ואלה הקרובים לים, האזורים המשווניים והמישורים הגדולים, הרמות הגבוהות החוצות את האי מצפון לדרום עם מחשופי סלעים מטמורפיים, אבן חול, וכמובן, המדבריות. את מדגסקר חוצה קו הרוחב של חוג הגדי אשר מהווה את מרכז רצועת המדבריות העולמית הדרומית, יחד עם מדבר נמיב, מדבר אטקמה בצ'ילה והמדבר האוסטרלי.
טיול במדגסקר – תרבות ואנשים
למרות הגעתו המאוחרת של האדם, הצליח זה בזמן יחסית קצר להכחיד לא מעט מינים. אל מדגסקר הגיעו אנשים בסירות מאינדונזיה ושחורים מדרום אפריקה. מיד עם הגעתם לאי, החלו אלה לצוד ולהרוג כל מה שיותר גדול מהם. למורים בגודל גורילות, היפופוטמים, תנינים, עוף ענק המכונה עוף הפיל ועוד. כל אלה נכחדו בשל נוכחותו של האדם.
בנוסף לצייד, הביאו עימם האנשים ידע וטכנולוגיה הקשורים לחקלאות. ביעור יערות והפיכת המדרונות לשטחים חקלאים העלו את כושר הנשיאה של האי לצרכי האדם אך גרעו מהחי והצומח את שטחי המחייה. במקום שבו האדם חיי בדוחק, אין מחשבות סביבתיות, את זה כבר למדנו. 26 מיליון אנשים רעבים על אי שגודלו כ587 אלף קילומטרים רבועים הוא עניין מדאיג, במיוחד נוכח העובדה שתשעים אחוז ממה שמסתובב פה, לא תראו בשום מקום אחר, רק בטיול למדגסקר.
שמונה עשר השבטים החיים באי, אשר ניהלו מלחמות ביניהם ללא הרף, כמו גם השלטון הקולוניאלי הצרפתי שאיחד את השבטים הללו ולעיתים סיכסך, לא נתנו דעתם על ניהול המערך האקולוגי הנדיר הקיים כאן, ספק עם עניין זה היה בכלל חלק מעולם המושגים שלהם. השלטון הנוכחי במדגסקר מתנהל על בסיס הישרדות, במקרה וישנם גופים חיצונים הממנים את שמירת הטבע, העניין יטופל, אבל לא מעבר לזה. יש יזמויות מקומיות של שמורות פרטיות בניהול של ילידים, כמו באנצ'ה לדוגמא, שם ניתן להיתענג על חיכוך ברמה גבוהה עם למורי קטה, אך מאחורי כזה דבר לרוב עומד אירופאי בעל אינטרס.
דיג ומכרות הספיר במדגסקר
לאחרונה סיכמה ממשלת מדגסקר על מספר חוזי זכיינות מאד מדאיגים. הסינים קיבלו את הזכות לדייג תעשייתי סביב חופי מדגסקר, וזה נעשה בקנה מידה גדול מאד. עובדה זו גורעת את הדגה מכפרי הדייגים במערב האי, אלה אשר דגים בסירות העץ המלא בשיטה המסורתית, נדיר לראות זאת. מה יקרה כאשר שללם יופחת או יעלם? בנוסף קיים עניין מכרות הספיר..
זה באמת התגלמות הבהלה לאבן היקרה נוסח המאות הקודמות. יאמרו לכם האירופאים אשר נהנים ממכרות הספיר במדגסקר שהמקום הינו אידיאלי בכל המובנים לניצול משאב זה, בעיקר בשל היותו של האי, ביחס לאפריקה כמובן, מקום מאד בטוח. מי שמבקר במכרות הללו, יודע, שהיחס לכורים והתשלום שהם מקבלים על עבודת הפרך הזו הינו זעום.
בנוסף, הממשלה הנוכחית לא מתערבת ולא דואגת כלל לרווחת העובדים שמכל שמונה עשר השבטים אשר על האי מיוצגים כאן. ערים קמו בין לילה ואיתם כל תחלואי המקום שבו אנשים מתעשרים בקלות. הממשלה גובה מיסים כבדים ואחוזים מהממצא, אך אינה מתעסקת במה שקורה במכרות. את העניינים שם מנהלים סוחרים תאילנדים ובעלי ממון מסרי לנקה. בנוסף לכך, החפירה במכרות עם מקושים וטוריות, אין ציוד מכני מתקדם, דבר כזה יכול לגרום לאבטלה וזה עניין בעייתי עבור השלטון.
לפני כשנה התגלה עוד מרבץ של אבני ספיר בקרבת איסלו שבדרום האי. הסינים קנו את כל האזור, הורידו לשם כלים כבדים. נראה לאן כל זה הולך..
