מנת קטניות מלאת בריאות, מתובלת ועשירת טעמים, משביעה ומהנה, ויכולה בהחלט להיחשב לארוחה מלאה ואפילו טבעונית.
המנה הזאת מזכירה אוכל רחוב שפגשתי בקהיר המהבילה והסואנת. למרות החום והקיץ אי אפשר היה להתעלם מהעגלות שבמרכזן מגש ענק (סנייה) עמוס בתבשיל קטניות (קושרי), שנראה קצת כמו מג'דרה, אבל עשיר יותר וכולל פסטה. ההגשה היתה בצלחות אלומיניום עגולות עמוקות מקושטות במעט רוטב עגבניות חריף או יוגורט טעים להפליא.
מאוד משביעה כל החגיגה הזאת. בסיום המנה הצלחת היתה נטבלת בדלי מים, סוג של שטיפה קלילה, ועוברת ללקוח הבא. זה מאוד מאפיין את השווקים במזרח, וזה מעורר פליאה איך עם כל הסטריליזציה שלנו פה אנחנו חולים כל הזמן. אולי שווה לאמץ את זה. ואולי זה בזכות האוכל הבריא. בכל מקרה זה מעורר מחשבה.
המתכון שאני מביא השבוע הוא בהשראת החוויה ההיא מקהיר, אבל המקור שלו פרסי: ללא אורז ועם יותר רוטב ועסיסיות - המטבח המקומי הבריא והעשיר.
