כשכריסי היינד עולה כשהיא נושאת דגל ישראל ענק וצועדת אתו לאורך הבמה, ברור שמלבד רוקנרול לפנים, נקבל גם קצת פאן. הקהל הממלא את היכל מנורה - ושהיה מקבל אותה בתשואות רמות בכל מקרה, מוסיף עוד אוקטבה לכבוד האצבע המטפורית שהרוקרית הוותיקה מכניסה לעינו של רוג'ר ווטרס, על ההתחלה, עוד לפני השיר הראשון.
כשמאחוריה הפריטנדר המקורי, המתופף מרטין צ'יימברס ולצדה שלושה מוזיקאים צעירים המשלימים את הגלגול השביעי של הלהקה (הגיטריסט ג'יימס וולבורן, הבסיסט ניק ווילקינסון ואריק הייווד בקלידים) – מתחילה ההופעה עם שניים משירי האלבום האחרון: Alone שיר הנושא ו- Gotta wait.
הלהקה נותנת בראש והיינד לא סתם מחזיקה את הגיטרה בשביל הפוזה: יש לה חלק משמעותי כגיטרה שנייה בלא מעט שירים. אבל זה הקול שלה שגורם לצמרמורת כשהוא בוקע בעוצמה ויכול לאקוסטיקה המחפירה שיש בהיכל ביד אליהו.
היינד מלאת מרץ, רוקדת, מעכסת, ומפלרטטת בג'ינס קרוע וז'קט שחור. אחרי שני השירים החדשים יחסית - והמצוינים- מהאלבום האחרון, הלהקה משייטת בין פנינים מאלבומי הפריטנדרס הקודמים: Message of love, Talk of the town, Kid המקפיצים שגורמים לחלק לקהל לעמוד על רגליו, כשחלקו זונח את מושביו ונוהר אל הבמה כבר בשלב הזה.
היינד מסירה את הז'קט וחושפת טישרט עם כיתוב בעברית: "עוצרים את המשלוחים החיים"; היא ידועה כפעילה למען זכויות בעלי חיים ומספרת על פגישה שהייתה לה עם אקטיביסטים מקומיים ומכריזה ש"ישראל ידועה כמובילה בתחום הזה" לקול תשואות ושריקות הקהל. Let's get lost הנפלא מחזיר אותנו לאלבום החדש, כמו גם השיר הבא, עליו היינד מקדימה ומספרת שחברתה סנדרה ברנהרד אמרה לה שהוא מתאים לחג יהודי, אבל היא אינה זוכרת איזה...
כשמישהו מהקהל צועק לה שהוא יודע באיזה חג מדובר, היינד מבשרת לו שהשיר נקרא I hate myself. אחריו מגיע שיר שאינו זקוק להצגה, אבל היינד בכל זאת מספרת שיש לו חשיבות מיוחדת עבורה כי היה זה שהתחיל את הקריירה של הפריטנדרס - ופוצחת ב- Stop your sobbings הנהדר של ה'קינקס'.
גם השיר הבא הוא קאבר - Every day is like Sunday של מוריסי. המלנכוליה מתחלפת שוב ברוק כשהלהקה מבצעת את Chain gang , Night in my veins, Boots of Chinese plastic ו-Mystery achievement ומשלבת ביניהם את אחת הבלדות המרגשות של היינד - Stand by you וביצוע אקאפלה מטמטם ל- Hymn to her.
ההופעה של הפריטנדרס בארץ מסיימת למעשה את החלק האירופי של ה'טור' הנוכחי, (מאוקטובר עד סוף נובמבר הם יופיעו בבריטניה ובאוסטרליה) וכל ההופעות שלהם עד כה, כללו בין 18-22 שירים, בעוד שכאן נהנינו מלא פחות מאשר 24.
אז יכול להיות שאם הם היו מנגנים גם את Don't get me wrong, או שיר אחר שחסר למישהו, זה היה לגמרי מושלם - אבל הרי אין לזה סוף. בסיכומו של דבר, לא רק רשימת השירים חשובה, אלא האנרגיות והווייב של הלהקה - והפריטנדרס 2017 באו לעבוד.
השילוב בין היינד וצ'יימברס הוותיקים ("40 שנה אנחנו ביחד", אמרה היינד לקהל, לא מציינת כמובן את העובדה שזה היה און אנד אוף ומחליפה אתו עקיצות בין השירים) לבין שלושת המוזיקאים הצעירים עובד מצוין על הבמה. וכריסי.... כריסי יש רק אחת ובגיל 66 היא הראתה בדיוק למה היא האייקון שהיא.
