ט"ו בשבט, אחד החגים המקסימים והירוקים ביותר שלנו, שוב עומד בפתח, וזו הזדמנות מצוינת לחזור אל המקורות ולהיזכר בחובה לשמור על העצים, היערות, הטבע, הסביבה והאקלים. הנה ציטוט שמרגש אותי בכל פעם שאני קורא אותו:
2 צפייה בגלריה
רגע לפני ט"ו בשבט: להחליט להפסיק את כריתת העצים
רגע לפני ט"ו בשבט: להחליט להפסיק את כריתת העצים
רגע לפני ט"ו בשבט: להחליט להפסיק את כריתת העצים
(צילום: shutterstock)
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הם! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". (קהלת רבה (וילנא), ז, א (יג)
קראו גם:
לצערי הרב אנו רחוקים מאוד מהציווי הזה, ואני אומר זאת בכאב רב! אנו הורסים את הסביבה הטבעית בקצב הולך וגובר, עשרות מיני בע"ח וצומח נכחדים מדי יום ביומו, האקלים נהרס ומביא עלינו אסונות טבע בעצימות גוברת, היערות נכרתים, מקווי מים ונהרות מתייבשים בעולם כולו.
בישראל אנו חוזים בהתייבשותו של ים המלח שמפלס מימיו יורד בקצב של 1.2 מטר בשנה (!), באזורי טבע שלמים שמכוסים בבטון ומלט בקצב של 20,000 דונם בשנה, בכריתת עשרות אלפי עצים בשנה שנחוצים כאוויר לנשימה בעידן של משבר האקלים ועוד ועוד.
תקצר היריעה מלתאר את כל הקלקולים שאנו מביאים על כדור הארץ, על עצמנו ועל הדורות הבאים.
2 צפייה בגלריה
רגע לפני ט"ו בשבט: להחליט להפסיק את כריתת העצים
רגע לפני ט"ו בשבט: להחליט להפסיק את כריתת העצים
רגע לפני ט"ו בשבט: להחליט להפסיק את כריתת העצים
(צילום: shutterstock)
אך זו לא חייבת להיות המציאות. אנו יכולים לבחור בעתיד אחר, טוב יותר, ולהתחיל במלאכת התיקון של מה שהחרבנו עד היום.
זה עניין של בחירה, מודעות, רצון להשפיע ובעיקר לשנות תפיסה לכזו הנותנת מקום וערך לעצים, לבע"ח, למרחבים הפתוחים, לשמים כחולים, לשדות ירוקים, לצבי המדלג בשדות ולדבורה המזמזמת ליד הפרחים.
נקודת המפנה יכולה להיות בכל עת, ומה מתאים יותר מאשר ט"ו בשבט לקבל החלטות שאנו מפסיקים להחריב, מתחייבים לתקן את מה שקלקלנו ונותנים מקום גם לחי ולצומח?
השנה אומנם אין נטיעות כיוון שמדובר בשנת שמיטה, אך לכל הפחות ראוי שנפסיק את כריתת העצים המאסיבית הנעשית בארץ ונלחם על כל עץ ועץ.
בשנת 1962 אמר דוד בן גוריון בכנסת: "עץ בן 70 שנכרת - לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם.
"בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד. ובאיזו קלות עוקרים אצלנו. תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו, לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל או לאיזו כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר הכנפיים".
אז בט"ו בשבט הקרוב בואו ונחליט שכל עץ חשוב מאין כמוהו ונפסיק את הכריתה הגדולה של העצים.
כולנו כאחד נצא נשכרים.
גדעון בכר, יו"ר עמותת תושבים משפיעים במודיעין